ניהול תיק השקעות סולידי איגרות חוב 2.1.09
תגיות:
ניהול תיק השקעות סולידי - סקירת מאקרו השפעת פעולות בנק ישראל על שוק האג"ח
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תקוע בין הפטיש לסדן. עליו לשמור על היעד הממשלתי לעמידה באינפלציה (היעד המוצהר של הממשלה היה בין 1-3 אחוזים בשנת 2008) לבין המטבע שקל/דולר.
המטרה של הנגיד היא להפסיק את הייסוף בשקל ולגרום לעלייה בשער הדולר (לטובת התעשיינים). לאחר שהדולר נחלש מול השקל וכבר הגיע ל 3.2 שקל לדולר – דבר אשר פגע בחברות הייטק ובתעשיינים רבים, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח והתחיל לקנות דולרים, תוך תקופה קצרה הדולר שב לעלות מול השקל לרמה של 3.8 – 4 שקלים בחודשים האחרונים.
שינוי ריבית והשפעתה על מרכיבים כמו: אינפלציה, שער חליפין וגזירת משמעויות להשקעה בסוגי האג"חים השונים.
הנגיד מעלה ריבית בדרך כלל כדי לרסן את האינפלציה, כלומר העלאת ריבית היא כלי שנועד להוריד את האינפלציה. כאשר מעלים את הריבית הדבר תורם להתחזקות השקל מול הדולר, כלומר יש עלייה בשער הדולר (קיים תעדוף להשקיע במטבע שקלי כאשר הריבית עליו גבוהה מהמטבע הדולרי)
כאשר מורידים את הריבית הדבר יכול לגרום לאינפלציה לעלות ולשער השקל להתחזק.
הסיבות:
כאשר מעלים את הריבית, אז יוצרים כדאיות גדולה יותר להשקיע בפיקדונות שיקליים, העלאת הריבית מייקרת את האשראי לשוק (עכשיו אני משלם יותר ריבית על האשראי שאני נוטל= הלוואה, אוברדראפט, משכנתא) זו אחת הסיבות שהנגיד מוריד עתה בצורה מאד אגרסיבית את הריבית, הנגיד מעוניין להוריד את הריבית כדי שהאשראי שאנשים נוטלים יהיה יותר זול, ולעודד את המשק להגדיל את הפעילות ולמנוע מהמשק להיכנס למצב של קיפאון. ברגע שהריבית יורדת אז שווה לי לבצע השקעות שבעתיד יניבו לי תשואה יותר גבוהה מהתשואה שאני מקבל על השקעה דרך מק"מ/ פק"מ ואפילו מעודד אותי לקחת הלוואות על מנת להשקיע ולתרום להתרחבות המשק, אם בשיפוץ דירה, נטילת משכנתא, רכישת רכב, השקעה של חברה וכו'.
אינפלציה היא עלייה מתמשכת במדד המחירים, נתוני האינפלציה נכון לחודש דצמבר האחרון לשנה החולפת (2008) עמדה על קצב ממוצע של 4.5 אחוזים (חריגה מהיעד הממשלתי שעמד על 1-3 אחוזים), תפקיד הנגיד הוא לשמור על היעד ולמנוע לחצים אינפלציוניים. בפועל עושה רושם שהנגיד וויתר על האפשרות לשמור על יעד האינפלציה לנוכח האפשרות שמדדי האינפלציה הקרובים יהיו שליליים ולנסות לחלץ את המשק ממיתון ע"י הורדת הריבית, לפני שבועיים יכולנו לשמוע את הנגיד מתלונן שהבנקים לא הוזילו את הריבית שהם גובים מהלקוחות שלהם למרות הורדת הריבית החדה שהנגיד ביצע, כרגיל הבנקים מעלים את הריבית שהריבית עולה, אך לא מורידים אותה (לפחות לא באותם שיעורים) שהיא יורדת. עדות נוספת לכך ניתן לראות שהריבית על המשכנתאות עלתה למרות שהריבית של בנק ישראל ירדה, כלומר הבנקים מגדילים את המרווחים.
ההסבר (או תירוץ אם תרצו) של הבנקים הוא שיש עלייה בסיכון שלהם, הבנק נותן הלוואות לגופים שונים, חברות ופרטיים, וכשהמשק נקלע למיתון עולה החשש שהבנק לא יצליח להחזיר חלק מהחוב שהלווה לציבור, עקב אי יכולת של לווים לפרוע את ההתחייבות שלהם. לכן הבנק מייקר את הריבית או משאיר אותה על כנה למרות שהריבית ירדה, ולמעשה מגדיל את המרווח שהוא גוזר על כל הלוואה.
בתוחלת הבנק לוקח בחשבון שחלק מההלוואות שהוא נותן לא יחזרו או שהוא יתקשה להחזיר אותן, ולכן בתוחלת הוא מנסה לפצות על זה, ואחת הדרכים היא להגדיל את מרווח הריביות. מבחינת הנגיד הדבר מהווה בעיה שכן הוא מעוניין להוזיל את הריבית שהציבור והחברות מקבלים על מנת להניע את המשק ולכן נוצר צוואר בקבוק שבו הוזלת הריבית לא מתורגמת בפועל לשוק עצמו.
ניתן לראות שהבנק המרכזי ממשיך להגדיל את יתרות המט"ח שברשותו לשיא כל הזמנים 41 מיליארד דולר!!! הגדלת יתרות המט"ח תורמת בטווח הארוך להיחלשות השקל מול הדולר (נשאלת השאלה האם מישהו פה מתוכנן למלחמה ולא מדובר על עזה ? שכן מדוע להגדיל את יתרות המט"ח לכאלו סכומים ?)
חלק מהעזרה שהבנק יכול לתת למשק היא העלאת שער הדולר כפי שעשה בחודשים האחרונים – קניית דולרים בכל יום, על מנת לעזור לתעשיינים לעלות את שער הדולר. התעשיינים כאמור מרווחים בדולרים אך ההוצאות שלהן הן ברובן בשקלים ולכן ייסוף של השקל מול הדולר פוגע בחברות, הדבר יוצר לחץ גדול מהצפוי בייחוד לנוכח כניסה למשבר ובעיית אשראי עולמית.
צפי האינפלציה לחודשים הקרובים הוא שלילי עד אפסי, לדעתי יותר לכיוון השלילי, כלומר יש ציפייה לירידה במדד המחירים לצרכן או שינוי אפסי, כאשר מסתכלים על האינפלציה ברמת שנתית.
ההערכה שלי היא שהשלושה המדדים הראשונים שיתפרסמו בשלושה חודשים הקרובים יהיו שליליים או אפסיים. רחוק יותר קשה לחזות, בכל אמצע חודש (בדר"כ ב- 15) מתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש הקודם, ב 15.12.08 התפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2008 שירד ב 0.6 אחוזים.
מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות:
ניתן לגזור משמעויות לניהול תיק ההשקעות ובחירות אג"חים לתיק ההשקעות עצמו, בגלל הציפייה לירידה באינפלציה ואפילו להצגת אינפלציה שלילית, הדבר מעיד על עדיפות הולכת וגוברת להשקעה במכשירים שאינם צמודים למדד המחירים לצרכן, כלומר השקעה במכשירים שנושאים ריבית קבועה כמו מק"מ / שחר.
בגלל שאני רואה את הדברים בזווית קצת שונה ולא פעם בהפוך על הפוך, אני חושב שזו דווקא תקופה טובה לחפש מוצרים שצמודים למדד, למרות נוכח הציפייה לאינפלציה שלילית, ניתן למצוא השקעות צמודות מדד טובות לטווח בינוני - ארוך (מעל שנתיים) שצמודות למדד המחירים לצרכן. הדבר מתבטא בפיזור מקסימלי של תיק ההשקעות על מנת להימנע מהסיכון הספציפי הכרוך בכל אחת מאיגרות החוב עצמן. כדי לפזר סיכון ספציפי של איגרת חוב נשלב מספר גדול של איגרות חוב על מנת ליצור פיזור שיקטין את הקורלציה הישירה בין נייר ונייר ויבטל את הסיכונים שקיימים בניירות מסוימים מול ניירות אחרים.