תגיות:
כיל,
האח הגדול והאח הקטן
הקשר בין האח הגדול, ציטוט ממליאת הכנסת מלפני שנתיים ותזמון השוק על ידי בעלי ענין וחברות בורסאיות למצב הבורסה כיום.
לפי ההיסטריה מהתוכנית נראה שאני אחד היחידים שלא רואים את התוכנית הזו, אך בכל זאת מצאתי לנכון להשתמש בביטוי האח הגדול. אני חייב לציין שהשוק אכן הטעה את המשקיעים השבוע/ באתרים רבים התפרסמו כתבות שיש אפשרות לשינוי מגמה. הציפיות בשוק אכן הראו כך (בגלל זה ראינו מיני - מיני ראלי ירוק)
התל אביבים = האח הקטן (בורסת ת"א) הגויים = האח הגדול (ארה"ב / השוק העולמי) בתקופת החגים השוק שלנו ירד באופן יחסי פחות מהשווקים בחול, אם בגלל מנתקי זרם ופתיחה אנגלית שהופעלו ואם בגלל ימי מסחר קצרים בגלל החגים עצמם והשילוב של כולם. זו הייתה שאלה של זמן עד שהשוק יאזן את "התשואה העודפת שהניב" לעומת השווקים בחול.
"לצאת לצאת לצאת בהיסטריה" (מי שלא מכיר מדובר בציטוט ממליאת הכנסת מלפני שנתיים)
עיתוני הכלכלה השונים מוסיפים שמן למדורה, ולדעתי באקדמיה ובחוגי תקשורת שונים בעתיד עוד ילמדו את תרומתה של התקשורת למשבר האחרון. להבדיל אלפי הבדלות המשבר של 1929 היה בכיסוי נמוך משמעותית לעומת היום בגלל שהמדיה אז הייתה שונה, זמינות המידע (לא היה אינטרנט) וכמות ערוצי המידע השונים היו שונים לחלוטין. כיום המשקיעים מחפשים כל פירור שישפוך אור של תקווה על מצב שהשווקים מתאוששים. כל קנייה של בעל עניין בחברה יוצרת משמעות של "הנה זה נגמר" – כל גוף מדיה מתחרה על כותרות יותר צהובות ומעניינות שישפכו עניין חדש ובכך לדעתי הם תורמים למשבר. העיתונות צריכה להיות מאוזנת ולהציג גם את הצדדים של השקעה לאורך זמן ולא להציג את ההפסד של אתמול כהפסד מוחלט. הדרך הכי טובה לראות את "התרומה" הזו היא הלחץ והפדיונות בקופות הגמל השונות.
פדיונות במזמן משבר – אליה וקוץ בה
פדיונות בזמן משבר אולי יכולים למנוע המשך הפסד בתקופת ירידות, אבל אין שום סיבה שאדם יפדה את קופות הגמל שלו בגיל 35. בטח שיש בפניו אפשרות לעבור לקופה מסלולית ולהעביר את הכסף לאפיקים סולידיים יותר כגון אג"ח שקלי, מדדי ולהוריד פרופיל בתקופה זו.
מי שעדיין לא יודע בחלק מקופות הגמל יש מסלולים סולידיים שאין בהם אפיקים מנייתיים וניתן להסיט את הכספים ממסלול למסלול. אני נגד לנסות לתזמן את השוק בקופות גמל ובמכשירים שנועדו להשקעות לטווחים ארוכים ולשחק באופן קבוע בין המסלולים, אבל זה בהחלט אפשרות עדיפה על פדיון של קופת הגמל עצמה. בקופות הגמל ניתן ליהנות מפטור במס שכאשר מסתכלים על הנתונים לאורך שנים הריבית דריבית והפטורים ממס עם התשואות לאורך זמן מדוברים בסכומים משמעותיים (הבדל של עשרות ואף מאות אלפי שקלים במקרים מסוימים).
תזמון השוק על ידי בעלי עניין
להזכירכם כיל ביצעה קנייה של המניות שלה כחלק מהגדלת השליטה בחברה ע"י רכישת המניות מהשוק בחזרה (ביי באק) במחיר שהוא מעל 35 אחוזים מהמחיר האחרון בשוק. גם חברת פוטאש קנתה עוד מכיל בתקופה האחרונה במחיר שהוא גבוה משמעותית במחיר האחרון בשוק, ההיגיון הוא שהם יודעים מה הם עושים כי הם קרובים לצלחת ופוטאש יודעת מה היא עושה שכן היא עובדת בחלק מהשווקים שכיל עובדת ומכירה את ציפיות המחירים בתור חברה שחולקת חלק מנתח השוק ובעלת חוזים דומים לכיל.
אנו נוטים לחשוב שבעלי עניין יודעים לתזמן קניות (הרי יש להם מידע פנים – למרות שאסור להם לעשות בו שימוש) יותר מאשר כל אחד אחר. מבחינה מסוימת יש בזה היגיון רב, רק שמחיר של נייר בבורסה נובע מציפיות של קונים ומוכרים, והמחיר שנקבע הוא מפגש הרצונות בין הקונים והמוכרים ולא כולם חושבים כמו בעלי העניין ובטח שהמידע שגלוי בפני כולם הוא לא המידע שיש לבעלי עניין,
בעקבות זאת קמו קרנות שחיקו קניות ומכירות של בעלי ענין (רעיון טוב לא ?!) בשורה תחתונה התוצאה היתה שלא תמיד בעלי העניין יודעים לתזמן קניות ומכירות. אולי הם יודעים את הערך הנכון מבחינתם לעשות זאת (ולכן במניות בעלי נתוני סחירות דלים מצליחים להכות את השוק) אבל במניות סחירות, רוב המניות שהשוק סוחר בהם קשה להם לתזמן את השוק שכן ככל שהסחירות גדלה יותר קשה לתזמן, את ציפיות המשקיעים, לאורך זמן הדבר הוכח במחקרים אקדמיים.
הסבר קצר על חברת פוטאש - החברה הינה בעלת שווי שוק של 21.6 מיליארד דולר והיא אחת מחברות הגדולות בעולם בתחום של הפקת
ומכירת דשנים, מזון בעלי חיים, אשלג ומוצרים תעשייתיים נלווים
קישורים רלבנטיים:
פוטאש בוחנת רכישה אסטרטגית עתידית של מניית כיל כתבה מה- 23.12.07
ציטוט מאתר YNET" בשוק מעריכים, כי הצעה לרכישה מכיוונה של פוטאש אם וכאשר תתבצע, צפויה לכלול פרמיה של 10%-20%, כתלות במכפיל הרווח של כי"ל ובמצב השוק בעיתוי המכירה. באשר לתג המחיר, צפוייה משפחת עופר, בעלת השליטה בכי"ל, להנות מעליית מחירי הדשנים שזינקו בחצי שנה אחרונה ב-100%, כאשר מניית כי"ל זינקה אף היא באופן דומה מתחילת השנה."
פוטאש קונה 1 אחוז מניית כיל ב-23.10.08 ומעלה את האחזקה בכיל ל- 11.3 אחוזים במנייה (עשרה חודשים לאחר הצהרת כוונות) קישור מאתר מאיה
מי שמתענין במצבת האחזקות ובעלי ענין בכיל ימצא עניין רב בקישור הבא מאתר מאיה (האתר של ההודעות והדיווחים הרישמי של הבורסה)
ניתן להבין שפואטש זיהתה הזדמנות קנייה ע"פ מה שנכתב למעלה וצוטט מ YNET פוטאש זיהתה הזדמנות קנייה. מאז הנייר ירד עוד 40 אחוז!!! מדובר בחברה שהיא בעלת עניין בכיל ושהיא בעצמה עוסקת בתחום שכיל עוסקת בו כלומר יודעת מהו ערכם האמיתי של מחירי האשלג ומנהלת משא ומתן בעצמה על החוזים שלה עצמה מול חברות סיניות על האשלג.
אז מה עושים ?
מי שלא הצטרף לאיתותים הטכניים השליליים שנתתי לפני הירידות הגדולות ולקח פוזיציות של שורט על הניירות והמדדים, צריך להישאר בחוץ ולא להיכנס לשוק עד שיהיה מצב אמיתי להיפוך מגמה (לדעתי לא לפני שהמעוף יגיע ל- 630 כפי שכתבתי בסקירה לפני כחודשיים (קישור לסקירה "אפטר שוק"). לא להפסיד במקרה של השווקים כיום זה פשוט להרוויח. צריך לחשוב על השורה הסופית בחשבון הבנק. מבלי להיות ציני אם המספר בחשבון שלנו לא זז יותר מידי, כנראה שבמצב הנוכחי אפילו הרווחנו. יש לנו יותר כסף להיכנס בזמן הנכון כשהשוק יתאושש.
מידע שווה כסף בייחוד כשהוא מידע שמתגלה כאיכותי. לפני כחודשיים נתתי יעד למעו"ף. היעד של המעוף היה באיזור 630-650 ושיקף ירידה של מעל 20 אחוז למחירים שהיו נהוגים אז. יש לא מעט אנשים שלקחו פוזיציות שורט מרשימת התפוצה בעקבות האיתות הטכני כפי שהוצג בסקירה ועשו לא מעט כסף.
קישור לסקירות מלפני חודשיים:
אחד ההבדלים הכי גדולים ומעניינים שאפשר לדעתי יהיה לראות בסוף המשבר הוא ההבדל בין איכויות הניהול של מנהלי תיקים (קרנות פנסיה, גמל, השתלמות, ניהול תיקים פרטיים ומוסדיים, שירותי איתותים ומשקיעים שונים למיניהם). מנהל תיקים צריך לדעת לנהל את הסיכונים של התיק שלו – ניהול סיכונים זה אחד התחומים היותר אפורים שקיימים מבחינת התעסקות ופחות סקסיים.
בשוק יש הרבה מנהלים מוכשרים שיודעים לזהות הזדמנויות הבעיה שהם לא יודעים לנהל את הסיכונים שלהם. הדבר דומה לאדם שיודע לעלות לרכבת בזמן אבל לא יודע מתי לרדת ממנה. הכל שאלה של לאן אנחנו רוצים לנסוע ולאן אנחנו מגיעים בסופו של דבר.
אם אנחנו יודעים איפה אנחנו רוצים לרדת ומה אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה, מצבנו יהיה יותר טוב. אולי זה ישמע ציני אבל גופים ענקיים עם תקציבים של עשרות ומאות מיליוני דולרים שעסקו בניהול סיכונים כשלו! כמו בר סטרנס וליהמן ברדרס שקרסו היו ניצלים רק אם היו מנהלים את הסיכונים שלהם בחוכמה גדולה יותר. הדבר מעיד על כישלון מוחלט בניהול סיכונים והפיזור של הסיכונים. אולי המצב של היום הוא אחת לכמה עשרות או מאות שנים, אבל השאלה היא עד כמה אנחנו רוצים להיות חשופים לסטטיסטיקה הזאת ומה אנחנו עושים כדי שאם קרה ונפלנו לסטטיסטיקה איך ניסינו להגן על עצמנו.
אין תקופה יותר מתאימה מזו על מנת לראות את ההבדלים בניהול הסיכונים של הגופים השונים. כאשר השוק עולה רוב המנהלים מצליחים לייצר תשואות גבוהות ואז האינדיקציה היא מי עשה תשואה יותר גבוהה (המילה סיכון לא מעניינת כמעט אף אחד, אלא הרדיפה אחרי תשואות) אני מזכיר את התקופה של לפני שנה וכבר אז כתבתי על זה סקירה שבשלטי חוצות בתי השקעות ציינו כמה תשואה הם עשו. בכל עיתון כלכלי הופיעו מודעות ובהם התשואה שקרן בולטת של בית השקעות כזה או אחר עשתה, אבל כמעט ואף אחד מבתי ההשקעות והגופים המנהלים את הכספים לא ציין את מדדי הסיכון (מה סטיית התקן / מדד שארפ / מדד טריינר / מדד ג'נסן של התיקים) למה? אולי כי זה לא מענין אף אחד וזו בדיוק הבעיה. תשואה נמדדת מול סיכון שאין ענין בסיכון גם השאיפה של המנהלים המנסים לייצר את התשואה ברמות הסיכון שנלקחות יורדות וכך נוצר תמריץ להגדיל את הסיכונים כדי להשיג תשואה יותר גבוהה.
תשואה הולכת עם סיכון ורמת הסיכון שנלקחת היא אינדיקציה לאיכות ניהול. אנשים נוטים לשים לב לשורה התחתונה של התשואה אבל פחות לרמת הסיכון שנלקחה על מנת להשיג את אותה תשואה.
מדוע חשוב להתעניין בסיכון שנלקח על מנת להשיג את אותה תשואה ולא התשואה הכוללת? ראשית אני אתן דוגמה של קרן נאמנות בשם נובה סטאר שהשיגה תשואה של 400 אחוז בשנה ולאחר מכן מחקה יותר מ- 70 אחוז מהקרן. להזכירכם, תיק שירד ב- 50 אחוז צריך לעלות ב- 100 אחוז כדי לחזור למצבו ההתחלתי.
הקרן באפריל 2008 נגעה בשער 438. היום בחודש נובמבר 2008 הקרן עומדת על שער 9.3 ירידה של 99 אחוזים. סטיית התקן שלה עומדת על 191 שזה אומר שהקרן בממוצע יכולה למחוק את ההשקעה ואף יותר ממנה (הקרן ממונפת)
ככל שסטיית התקן של התיק גדולה יותר הסיכון גבוה יותר, התנודתיות של התיק גדולה יותר ולכן צריך להתאים את התשואה הרצויה על פי רמת הסיכון הרצויה.
ניתן לראות שבשוק יורד יהיו מנהלי תיקים שישגו תשואות עודפות על מנהלים אחרים. התיק שלהם יירד פחות וזה מה שמשקיעים יעריכו בתקופה זו, אבל שהשוק יחזור לעלות אנשים שוב ישכחו את אותם מנהלים ששמרו על איזון בתקופה זו. ככה זה כיש לנו זיכרון קצר. הבעיה היא שבתקופות כאלה תיקי השקעות וחברות שלמות נמחקים והכל בגלל ניהול סיכונים כושל, ואז נשאלת השאלה מה עוזרת לי העובדה שמנהל תיקים השיג תשואה גבוהה מעל כולם אך בתקופה כזו מחק את התיק ?
חברות דירוג שונות שהיו אחראיות לדרג את החברות על פי המצב שלהם והסיכון שהם לקחו כשלו באופן מוחלט. חברות בעלי מינוף וסיכון גבוה קיבלו דירוגים גבוהים לצד חברות שכביכול היו קטנות ומסוכנות יותר שמצליחות לשרוד. ניהול סיכונים הוא גם בהתאם לגודל החברה והמחזור העיסקי שלה, כמות העובדים ועוד המון משתנים. לפעמים יש הבדל גדול בתקופות של משבר ביכולת תגובה מהירה. זה בדיוק ההבדל בין סירת מירוץ לנושאת מטוסים - היכולת לתמרן ולהגיב מהר לשינויים לפעמים נפגעת כאשר מדובר בגוף גדול. היכולות לצאת מהשוק או להגיב אליו מהר משתנה כאשר מדובר בסכומים גדולים שצריך להזיז מצד לצד.
מעוניינים לקבל את הסקירה הבאה לפני כולם ? מעוניינים להישאר מעודכנים ולקבל סקירות עדכניות כולל תבניות חדשות וניתוחים עדכניים ? הירשמו לניוזלטר וקבלו הכל בזמן אמת למייל לחצו כאן